גם אתם מרגישים שהסערות בחוץ משפיעות עליכם ומסעירות אתכם מבפנים?
אתם מרגישים שהסערה הזאת סוחפת איתה את כל מה שנקרה בדרכה,
וכמו אש בשדה קוצים שורפת הכל?
בין אם זה קרה לכם או לאנשים שסביבכם, הרגעים האלה כרגע מאד בולטים לעין: קצרים בתקשורת, תגובתיות יתר, פגיעוּת יתר, חוסר תשומת לב והסחת דעת, קושי להתמיד והימנעות. ברגעי כאוס אנחנו כמהים לסדר. אבל דווקא רגעי הכאוס יכולים ללמד אותנו הרבה מאד על עצמנו. להראות לנו, למשל, את הדרך שבה אנחנו מגיבים ולמה אנחנו הכי רגישים. למזלנו, הרבה פעמים במצבים כאלה אנחנו מבינים שנדרש שינוי. יש ביטוי שאומר שהזמן מרפא הכל. אבל האם יש לנו את כל הזמן שבעולם לחכות שזה יעבור? או שאנחנו רוצים להתחיל לנוע באופן רצוני כדי לרפא את עצמנו? השבוע פנה אלי סטודנט ואמר שאין לו זמן לנשום כי עכשיו זאת תקופת מבחנים. הצעתי לו לעצור לדקה והוא אמר שאפילו דקה אין לו. הצעתי לו לעצור ולנשום עמוק, ויחד לקחנו נשימה עמוקה. מיד בסופה שמעתי את אנחת הרווחה שלו וראיתי את הגוף שלו מתרכך. הבוקר הוא כתב לי "הטיפ של הנשימה מאוד עזר לי היום. אני מודה לך". השבוע חוויתי את היכולת להיות יציבה בתוך הסערה ממש כמו הביטוי "להיות בעין הסערה". היכולת יוצאת הדופן להיות יציבה ושקטה לחלוטין למול כל הכוחות החזקים. אנחנו צריכים לאמן את עצמנו להיות יציבים כמו נר שעומד איתן למול תנועת הלהבה. אנחנו חייבים למצוא את השקט הפנימי, למצוא הדרכה, כלים וכל דבר אחר שיעזור לנו לבוא במגע עם הקול הפנימי שלנו. אם זה מעניין אותך לחוות את השקט הזה אני מזמינה אותך להצטרף אלינו לסדנה היומית "פשוט להיות" היכנסו לעמוד באתר, כאן: https://www.yaelkilemnik.com/justbe
Commentaires