הלב תמיד מדבר אלינו

האם ידעתם שהמסר שעובר בין הלב למחשבה הוא יותר חזק ויותר משמעותי מאשר המסר שעובר בין המחשבה ללב?

זה הגיוני כי הלב הוא גם האיבר הראשון שמתפתח בגוף העובר ולאחריו החלק הימני של המוח שאחראי על המימד הרגשי שלנו - של מערכות היחסים, של האינטואיציה, של היצירתיות.

אם תסתכלו על האיבר מוח אז תראו שהוא מחולק לשני חלקים ורק ממברנה קטנה מחברת ביניהם. זה אומר שתמיד מתקיימת בו דואליות. למול הטוב תמיד יעמוד הרע, למול הצודק הלא צודק, למול אני מסוגל אני לא מסוגל.

לעומת זאת, האיבר לב הוא יחידה אחת, הוא אחדות. זה אומר שכאשר אנחנו באים במגע עם הלב התשובה נובעת ממקום של אחדות. אין ניגוד בכניסה אל חדרי הלב. זה אומר שאם אני אוהבת, האהבה הזאת לא תיהפך לשנאה אם ידרכו לי על הרגל. ואם אני נותנת, הנתינה הזאת לא תילקח אם האחר לא אומר תודה ומכיר בגדולתי.

בהקשבה ללב אנחנו מיד הנשימה שלנו מעמיקה והחוויה היא: "אני כאן, נוכח/ת לחיים".

פטריציו המורה שלי מספר:

"הלב הוא קבוע והוא מלווה אתכם תמיד, וילווה אתכם לתמיד. הלב ידבר אליכם עם התוף הפועם שלו אשר מעניק קצב לחיים שלנו.

כאשר יש הרמוניה בין שני מימדי ההוויה האלה שלנו: המחשב המרכזי שלנו והלב שלנו, הם פועלים כגוף אחד ואז קורים דברים נפלאים.

כמו למשל:

להצליח ליהנות מכל רגע יחיד.

להצליח להגיד לעצמנו ש"אנחנו יכולים להיות מאושרים"

לכל אחד ואחת מאיתנו יש את הזכות והחובה להיות מאושרים".

למה אנחנו לא נמצאים במצב הזה רוב הזמן?

איך אפשר למצוא את הדרך לשם?

איזה יתרונות עצומים יש לחיבור הזה?